פיצה, אשר במקור הנה מאכל איטלקי מסורתי, הפכה לאחד המאכלים הפופולריים ביותר כיום בכל העולם. ברחבי העולם גרסאות רבות ושונות של הפיצה, כמו גם מאכלים שונים אשר מבוססים על הרעיון של הפיצה, וגם בישראל פיצה היא אחד מן המנות המועדפות בישראל מבין מאכלי המזון המהיר.
כיום ניתן למצוא מגוון פיצות הנבדלות בצורתן, בעובי הבצק, בתוספות ובהתאם לכך גם בטעמן.

הפיצה הינה מאפה עשוי בצק, בדרך כלל בצק שמרים, אשר בדרך כלל מכוסה בשכבה של רוטב עגבניות, גבינה ותוספות שונות. הפיצה בגרסה המודרנית והמוכרת כיום מקורה באזור נאפולי שבאיטליה, שם התווסף לראשונה רוטב העגבניות. פיצה מרגריטה היא הפיצה האיטלקית המוכרת ביותר, והיא מבוססת על בצק שמעליו רוטב מעגבניות מבושלות מרוסקות ומסוננות, ומעליו גבינת מוצרלה ועלי בזיליקום.
ישנה אגדה אורבנית על פיה בסוף המאה ה-19, אופה הפיצות הפופולרי ביותר באותה התקופה, רפאל אספוסיטו, התבקש להכין פיצות במיוחד עבור מרגריטה מלכת איטליה כשהגיעה לנאפולי. הפיצה שאהבה במיוחד נקראה על שמה.

הפיצה החלה לצבור פופולאריות רבה גם מחוץ לאיטליה בזכות הבאתה לארצות הברית ע"י מהגרים איטלקים. הפיצריה הראשונה בארה"ב נוסדה ב-1905 בניו יורק. מאז, הפיצה עברה שינויים והתפתחויות רבים בארה"ב, כאשר פיצריות הוסיפו לה תוספות חדשות, הבצק שלה נאפה באופן שונה והפך עבה יותר. כמו כן, מכירת הפיצה כ"משולשים" נעשתה לראשונה בארה"ב. גרסת הפיצה בניו-יורק היא שמזכירה יותר מכולן את הגירסה האיטלקית הקלאסית, הודות לבצק הדק שלה. בשנת 2009, לבקשת איטליה, האיחוד האירופי קבע כי הפיצה הנפוליטנית היא מנה מסורתית מוגנת, בכדי להבחין בינה ובין "חיקויים" שלה.

ביג אפל פיצה החלה את דרכה עם פתיחת פיצריה בירושלים בשנת 1986, ומאז הפכה לרשת בעלת סניפים בכל רחבי הארץ, כך שניתן ליהנות מ"משולש" או מגש פיצה בירושלים כמו גם במבשרת ציון, בית שמש ואפילו פיצה באילת. הרשת מציעה פיצה דקה ופריכה כמיטב המסורת בניו יורק, ומבטיחה חוויה ניו-יורקית כאן בישראל.